לוי יהודה נ' ציון לאון (בני רוסו) (1972) בע"מ

פסק – דין

פסק – דין

1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה, מענק שנתי, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, דמי נסיעות ותשלום עמלות שהגיש התובע כנגד הנתבעים.

2. רקע עובדתי:

א. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היא חברה העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית, נתבע 2 הוא מנהלה (להלן: "הנתבע").

ב. התובע הועסק בנתבעת כאיש שיווק ומכירות מחודש אפריל 2005 ועד לחודש נובמבר 2006, תחילה עבד בשוק הסיטונאי בתל אביב ובהמשך בחודש מאי 2006, עבר לעבוד בשוק הסיטונאי בצריפין. הנתבעת העסיקה אף את בנו של התובע במסגרתה.

3. התובע הגיש תביעתו כנגד נתבעת 1 בלבד, ביום 18/05/08 תוקן כתב התביעה תוך הוספת מספר עילות ותוך הוספת הנתבע 2 כנתבע לתיק, מסמך זה וכן כתב ההגנה המתוקן יהוו הבסיס לדיון שנערוך להלן.

בדיון שהתקיים בפנינו העידו מטעם התובע, התובע עצמו וכן גב' רחל יקותיאל, עובדת הנתבעת לשעבר (להלן: "יקותיאל") ומר גאנם סאבר (להלן: "סאבר"), עובד הנתבעת לשעבר (להלן: "סאבר"). מטעם הנתבעים העידו, נתבע 2 , גב' נילי רוסו, אשת נתבע 2 (להלן: "נילי") ופואד גראבה, חקלאי המצוי בקשרי מסחר עם הנתבעת (להלן:"פואד"). בנוסף העיד מר גאנם באסם, עובד הנתבעת לשעבר (להלן: "באסם").

להלן נפרש טענות הצדדים בהרחבה.

4. טענות התובע:

א. על יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות (להלן: "צו ההרחבה").

ב. התובע עבד 7 ימים בשבוע מהשעה 24:00 ועד לשעות הבוקר.

ג. שכרו של התובע עמד על סך של 10,000 ₪ נטו בתוספת עמלה בשיעור של 0.5% מהסחורה אותה שיווק.

ד. התובע פוטר מעבודתו על אתר, על רקע חילוקי דעות בין בנו ובין נתבע 2 ומשכך זכאי לפיצויי פיטורים בסך 28,152 ₪, בנוסף, התובע זכאי לדמי הודעה מוקדמת בסך 15,356 ₪.

ה. התובע לא ניצל ימי חופשה במהלך עבודתו ומשכך זכאי לפדיון חופשה בסך 13,312 ₪.

ו. התובע זכאי לדמי הבראה בסך 4,143 ₪.

ז. התובע נדרש להגיע לעבודתו 7 ימים בשבוע, בשעות הלילה, כאשר התחבורה ציבורית אינה פעילה ומשכך זכאי היה לדמי נסיעות בסך יומי של 21.14 ₪ וסך הכל 14,142 ₪.

ח. לאור הוראות סעיף 36 לצו ההרחבה, ההתובע זכאי למענק שנתי בסך של 28,152 ₪.

ט. סעיף 43 לצו ההרחבה, קובע חובה להפריש כספים לקרן פנסיה בשיעור של 6% משכר התובע. הנתבעת לא הפרישה כספים עבור התובע כנדרש ומשכך זכאי לסך של 20,269 ₪.

י.התובע זכאי היה לתשלום של 12,000 ₪ בגין עמלות, 4,000 ₪ עמלות עבור חודש אפריל 2005 וכן סך של 8,000 ₪ עבור עמלות לחודשים יוני-נובמבר 2006. יש לחייב הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה בגין רכיב זה.

י"א. יש להרים מסך ההתאגדות מעל נתבעת 1 ולחייב אף את נתבע 2 בתשלום זכויותיו של התובע שכן הנתבע הוא שניהל את הנתבעת ונמנע מלהעביר לתובע המגיע לו.